כל אישה בשנות השלושים לחייה צריכה לעבור אולטרסאונד שד מדי שנה

כל אישה בשנות השלושים לחייה צריכה לעבור אולטרסאונד שד מדי שנה

גם נשים צעירות צריכות לעבור בדיקות של סרטן השד לגילוי מוקדם. כל אישה בשנות השלושים לחייה צריכה לעבור בדיקת אולטרסאונד מדי שנה - ממליצה לרופא הרדיולוג מאצ'י פוסטולסקי, דוקטורט.

יש גידולים ממאירים בשד בקרב נשים לפני גיל 30, אך אין טעם לחקור את כלל אוכלוסיית הנשים מתחת לגיל 30. מצד שני, כל אישה מעל גיל 30 צריכה לעבור בדיקות אולטרסאונד בשד מדי שנה, טוען ד"ר מקייג 'פוסטולסקי, רופא רדיולוג במרכז  הרפואי מילה בוורשה, במידע שנשלח ל- PAP.

לנשים צעירות יותר מומלץ סריקת אולטרסאונד (אולטרסאונד) ולא ממוגרפיה (המשתמשת בצילומי רנטגן). זאת בשל העובדה שעד גיל 40, לרוב בשד נשים יש יותר רקמות בלוטות, ואילו לנשים מעל גיל 40 יש רקמת שומן גדולה. "שומן הוא ניגוד רנטגן טבעי, ולכן היעילות של אבחון הממוגרפיה עולה, אם כי זו הנחה סטטיסטית ובמקרים בודדים זה יכול להיות להפך" - מסביר המומחה.

שתי השיטות, גם אולטרסאונד וגם ממוגרפיה, בזכות ההתקדמות הטכנולוגית, מאפשרות לזהות שינויים קטנים. זה חיוני מכיוון שככל שהנגע קטן יותר, כך גדל הסיכוי לריפוי מוחלט. הרשות העולמית בתחום האבחון של סרטן השד, ד"ר לאשלו טבר, הכירה כי הישרדותו של החולה נקבעת על ידי גידול ממאיר שאינו גדול מ- 9 מ"מ. לכן, אם נתפס סרטן בקוטר קטן יותר, יש סיכוי רבלרפא את המטופל.

לחלק מהגידולים לוקח הרבה זמן לגדול ולהפיץ גרורות מאוחר, אך ישנם גם כמה גידולים שגרורות גדלות במהירות רבה. "עם זאת, אנו יודעים   כי הצמיחה הממוצעת של גידול לקוטר של 1 ס"מ אורכת כ -5 שנים. זה הזמן שלנו, הזמן של רופאים המחפשים סרטן. לפיכך, עיתוי בדיקות המעקב בכל שנה חשוב כל כך על מנת לאתר ולתקוף את הסרטן בטיפולים בתקופה זו של 5 שנים ".

השינויים הניאופלסטיים הראשונים נוצרים ברמה התאית ונספרים במיקרונים, ולכן לא ניתן לזהות אותם. הגידולים הקטנים ביותר שניתן לתפוס הם בגודל 3-4 מ"מ, עם מערכת רקמות נוחה ושימוש נכון בטכניקות אבחון.

עם זאת, לא כל השינויים בשד הם סרטן, במיוחד אצל צעירות יותר. לדברי המומחה, גוש מוחשי אצל ילדה בת חמש עשרה או עשרים וחמש הוא בדרך כלל נגע שפיר, נוזלי או סיסטיק, או מוצק, בסוג של פיברואדנומה. עם זאת, אם מופיע גוש מוחשי, למשל אצל אישה בת 60, סביר הרבה יותר שהוא גידול ממאיר. באופן כללי, בגושים של ביופסיה, כ -1-2 מתוך 10 הם גידולים ממאירים. רובם הם שינויים שפירים.

שיטות אבחון תמונות הופכות מדויקות יותר. חלה מהפכה באולטראסאונד ב -20 השנים האחרונות. לאחרונה הוחל אלסטוגרפיה והדמיית אולטרסאונד, אשר בנוסף לגודל הנגע במילימטרים, מאפשרים לקבוע את קשיות הנגע, המתבטאת בקילופסקלים. שיטה זו שימושית במיוחד לאבחון נגעים קטנים ולקביעה האם יש צורך בביופסיה.

ממוגרפיה אנלוגית, הכוללת צילום ופיתוחן בסרטים בהבחנה גבוהה, היא נחלת העבר. ממוגרפיה דיגיטלית מועשרת בניגודיות ובגווני אפור משמשת יותר ויותר. "אנו יכולים להשתמש בזום דיגיטלי, מה שלעתים מאפשר לוותר על תמונות ממוקדות נוספות, וזה מגן על האישה מפני מינון קרינה מיותר נוסף", מסביר ד"ר פוסטולסקי.

בממוגרפיה דיגיטלית משתמשים בטומוסינתזה מרובדת ובטכניקות לשיפור תמונה כדי להסיק מסקנות נוספות ולסווג את הנגע שנבדק כחשוד בפועל או לא. ממוגרפיה ספקטרלית היא גם חדשה, מכיוון שהיא מאפשרת להוציא או לאשר גידולים ממאירים מולטיפוקליים לאחר מתן ניגוד.

בדיקה נוספת לאחר ממוגרפיה ואולטרסאונד המספקת מידע חשוב רב היא הדמיית תהודה מגנטית אשר ניגוד הרקמות שלה מתקבל על ידי עירור אטומי מימן בשדה מגנטי חזק. עם זאת, לא כל מה שהיא מגלה הוא סרטן.

לדברי המומחה, שיטת זיהוי יקרת ערך מאפשרת גילוי אי סדרים, אשר לאחר מכן יש לאמתם באמצעות טכניקות ביופסיה. "מדובר בביופסיות מחט-ליבה, ביופסיות היסטולוגיות לאבחון גידולים ממאירים וביופסיות-מחט דקות לאבחון בלוטות לימפה ושינויים נוזליים לא ברורים, לפעמים לשינויים קטנים מאוד שקשה לסווג" - מוסיף ד"ר מאצ'יי פוסטולסקי. (רֶסֶק)

קרא גם